קודם כול, תודה לכולם פה. באמת ניכר שאתם עושים פה עבודה שהיא לטובת כולנו, המילואימניקים. אני אומרת את זה עם הוקרת תודה על הדאגה של כולם פה לחוק הזה. אני נעמי דיסקין, רב-סרן במילואים.
התגייסתי למילואים ממש ב-7 באוקטובר 2023, בעלי גם נקרא למילואים והשארנו בבית ילדה קטנה, תינוקת. היום יש לנו כבר שניים, ברוך השם וזה אומר גם שהייתי בהריון במילואים. שנינו קצינים בצבא על כל המשתמע מכך על כל הוויתורים שעשינו.
דווקא מההסתכלות על כל העול שסחבנו במהלך הזמנים האלו, אני רוצה להבהיר משהו. לאחרונה נעשה ניסיון להשתמש בתחושות שלנו כציבור משרת וספציפית במגזר שלנו, כדי לשסות אותנו בחרדים בטענה שאם הם יגויסו כולם מיידית עכשיו בברוטליות, זה ייתן לנו מענה לעול שאנחנו סוחבים.
הטענה הזאת היא לכל הפחות, חוטאת למציאות ולכל היותר, משרתת אג'נדות פוליטיות. יש כאן איזשהו ניסיון לייצר קרע פנימי או פיצול במקום שאין. כל האירוע הזה של כוח האדם בצבא הוא עמוק ואני בטוחה שיושב-הראש עוסק בזה לא מעט וחלק מהדבר הזה, זה באמת גם גיוס של החרדים אבל זה לא העניין וזה לא מה שיביא להקלת העול על המילואימניקים.
אנחנו מבינים את זה. העובדה שהתחושות שלנו על נשיאה בעול הן אמיתיות, לא אומרת לרגע שהפסקנו לחשוב עם השכל. אנחנו מבינים שהאירוע של החרדים הוא אירוע פוליטי וחברתי. הניסיון שעושים להשתמש בנו ולשסות אותנו באחינו החרדים, הוא ניסיון זדוני באמת ואני מוקיעה אותו בכל תוקף.
מה שנכון הוא שהאירוע של החרדים הוא חברתי ואני אתייחס גם לסעיפים. ברגע שאנחנו מבינים שהאירוע הזה הוא חברתי, אני רוצה לתת דוגמה למקום חברתי נוסף שבו צה"ל רצה לגייס אוכלוסייה מסוימת.
דברי דובר/ת #693 | 253 מילים
כשצה"ל רוצה לגייס אוכלוסייה מסוימת שלא מתגייסת, הוא יודע לעשות את זה ואני מדברת על הציבור של נשים דתיות. לפני יותר מעשר שנים, צה"ל רצה מאוד את האוכלוסייה הזאת עם חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות מתמטיקה, ציונים וערכים.
כולנו הלכנו לשירות לאומי. צה"ל הגיע במחתרת למפגשים החברתיים שלנו באולפנות, נכנס, נתן לנו גיבוי, נתן לנו אמצעים ונתן לנו מסגרות אמיתיות. זה לא היה בלוף, זה היה אמיתי. צה"ל רצה את האוכלוסייה שלנו והוא הגיע לזה והיום, יותר מעשור אחרי, האלטרנטיבה באולפנות זה שנשים דתיות מתגייסות והגענו לזה בלי חוק ובאופן חברתי לחלוטין.
כל האירוע הזה של ועד הישיבות או של ישיבות נושרים זה עניין חברתי. אם אנחנו רוצים לגעת בציבור הזה ולהביא אותו מלמטה בעניין חברתי ולתמוך, צריך ללכת לאסוף אותו. כמו שאמר כאן הבחור מנצח יהודה, התפקיד שלו זה לא ללכת להביא את הנושרים מחוץ לארץ.
יוסי לוי.
דברי דובר/ת #697 | 139 מילים
יוסי לוי. התפקיד שלו זה לא ללכת להביא את החרדים מחו"ל שטסים ושלא לומדים, זה תפקיד של הצבא. זה התפקיד שלנו ללכת להביא אותם, אם רוצים אותם, כמובן. מתווים רבים היו וקרסו והצבא צריך לרצות להביא את האוכלוסייה הזאת. היו פה הצעות רבות כאלה ואני ואומרת שצריך להשקיע את המשאבים בלהביא את החברה מלמטה.
החוק הוא מצוין ובעיניי, הוא מבטא את התפיסה הזאת של הבנה שיש פה אירוע חברתי שצריך לקדם בצורה נכונה ומלמטה. כמו שאמרו פה לפניי, חוץ מהחוק הזה, אין כמו לגרום לצמיחה להגיע מלמטה.
דברי דובר/ת #698 | 87 מילים
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה על הדברים. נציג קואליציית המשרתים, יש פה גלעד? ואחריו מקודקוד, אורי.
גלעד רנד:
תודה רבה אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת. אני מפורום המילואימניקים הדתי לאומי. אני בן 37 מירושלים, נשוי פלוס שתיים. יש לי בת קטנה שנולדה לפני שבעה חודשים, בתחילת מרכבות גדעון ואני תמיד צוחק על עצמי שקיבלתי שתי הקפצות, אחת לחדר לידה ואחת למבצע.
אמרו פה דברים רבים ואני עדיין נשארתי עם שאלות. אני רוצה להדגי...
שרון ניר:
השם של המפלגה היא ציונות דתית וזה הכי רחוק מזה.
גלעד רנד:
לגבי הסעיף, גם שר האוצר שמתבטא כך צריך לדעת שעל ידי סנקציות ועל ידי פיקוח אתה מניע אוכלוסייה. כך אתה מניע אוכלוסייה וכל עוד אין פיקוח ואין סנקציות משמעותיות, אתה לא מניע אוכלוסייה.
יעקב אשר:
יפה. מאיפה ההשכלה שלך בעניין הזה?
יעקב אשר:
לא, הבנתי. גם לי יש קצת השכלה. אני לא משכיל אבל זה משהו ספציפי שלמדת? - - -
שרון ניר:
אדוני, יושב פה נציג מהבוקר, לוחם במגל"ן, נציג כתף אל כתף.
גלעד רנד:
לא כל כך סיימתי. - - - הפריעו לי באמצע.
גלעד רנד:
תודה. אני אקצר, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
גלעד רנד:
אנחנו גם הצבענו ואני שם לב למשהו מצער שקורה פה. אני גדלתי בציבור הדתי ותמיד למדתי על עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל ומסתבר שנוסף לזה עוד ערך, ממשלת ישראל. זה כאילו שהממשלה זה הדבר הכי חשוב – אני אומר את זה בצער – גם לרבנים. חבל לי על הדבר הזה.
משפט לסיום. אני רואה את האנשים התותחים שאיתי ותקום פה מ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אני לא קוטע אותך אבל יש פה גם את יושב-ראש קודקוד ושרון, על מי דיברת איתי?
שרון ניר:
על נציג כתף אלא כתף, יונתן. הוא יושב פה מהבוקר. תודה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לתת לו אבל אנחנו חייבים לסיים עד 15:00 ואני גם רוצה לשמוע אותו.
יונתן שלו:
אתייחס לסעיף. הסעיף שדנים בו היום הוא כמו כל החוק הזה – מסובך, מלא בפרטים שהם לא העיקר אבל אני אשמח להתחיל בסיפור קצר.
אני רוצה לספר לכם על משפחה ישראלית. למשפחה הזאת יש שני ילדים, שניהם ילדים טובים אבל יש משהו לא בסדר עם ההורים. הם לא מתייחסים באופן שווה לילדים, מילד אחד דורשים לעשות את כל המטלות ב...
יונתן שלו:
מקודש, בטח. לצערי, אתם מתנהגים כמו ההורים האלה. בדיוק לפני ארבע שנים מהיום הייתי בטירונות יחידה במגל"ן עם הצוות שלי. זרקו אותנו במשך שבועות באיזשהו חור שכוח אל, היינו רטובים, ספוגים בגשם, ירדנו במשקל ולא אכלנו אבל עשינו את זה כי האמנו במדינה הזאת והסתכלנו פה על המשכן הזה. לא משנה אם - - - ייצגתם אות...
יונתן שלו:
אני מסיים. בועז, אנחנו היינו שם למרות כל הקושי הזה כי החוק שלח אותנו. זה אותו חוק שבשמו סבא שלי שהיה מג"ד בשריון ונהרג במלחמת יום הכיפורים, יצא להילחם אבל אתם מנסים לשכתב מחדש את אותו חוק.
היום, אחרי ארבע שנים כאשר שנתיים מתוכן בלחימה בכל הגזרות – באמת לחמנו בכל הגזרות – אני חושב על אותו לוחם מגל"ן ...
יונתן שלו:
אני מבין, זה חשוב לי מאוד. אותו לוחם נמצא עמוק בבוץ, גם במקום שכוח אל ומת אם הוא מבין את זה. המדינה הזאת נשענת על קבוצה קטנה של משרתי מילואים, אחוזים בודדים מהאוכלוסייה וכמו העץ הנדיב, רק מבקשים מאיתנו עוד ועוד.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש לי עוד ארבע דקות ואני אענה לך. אני רוצה לענות לך. לגבי אותו הורה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה אחת. אני הורה ויש לי שני בנים. שניהם יקרים לי ושניהם תורמים. - - - כל אחד תורם את חלקו.
יונתן שלו:
אני מבין את זה. אני באמת ישבתי פה בשקט.
היו"ר בועז ביסמוט:
או שאני עושה פה ריב בין הבנים שלי. אני ההורה האחראי פה שמכבד מאוד את שני ילדיי. כל אחד תורם את חלקו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין היום שאני צריך שאותו אחד שלא מנקה או שלא משתתף במטלות, לשיטתך, צריך גם להשתתף ואני עושה את זה. אני עושה את זה ויותר מזה, הילד גם מסכים. הוא אומר "כן אבא, אנחנו נעשה את זה" ולכן, תבין - - -
מירב כהן:
הבית נשרף, הוא עולה בלהבות. מה אתה עושה?
היו"ר בועז ביסמוט:
תסיים את השורה כי אני רוצה לשמוע אותו ואחרי זה אנחנו נתכבד פה בסופגניות כי חנוכה היום.
יונתן שלו:
אני מסיים, אני מעריך את זה שענית לי.
יונתן שלו:
כמו העץ הנדיב, אנחנו באים ואנחנו נמשיך לבוא.
יונתן שלו:
גילוי נאות, כנראה שאנחנו הילד שאתם פחות אוהבים.